האם את לא מרוצה ממה שאת רואה במראה? להרגיש בנוח בעור שלך יכולה להיות עבודה קשה, אבל, תאמיני לי, זה לגמרי שווה את זה!
הקיץ ממש בפתח הדלת ויחד איתו מגיעות, כמו בכל שנה, הפרסומות לדיאטה, שיזוף, מחטבים וכל הקליקה הזו שאומרת לך שעליך להיות חייבת לעמוד בסטנדרט ספציפי של גוף עבור הקיץ.
מה שהפרסומות האלו אומרות לך, בעצם, במילים אחרות זה: הגוף שלך לא מספיק טוב כפי שהוא, קני את הפתרון שלנו ויהיה לך את הגוף המושלם.
ואולי גם רכשת, פעם או פעמיים, כל מיני פתרונות-קסם כאלה, ויתכן, שאפילו, לרגע אחד, תחושת אי קבלת הגוף שלך נרגעה. אבל, כמו תמיד, היא שבה והתעוררה מחדש…
ברור לך, שכל העסק הזה התחיל הרבה לפני שהגעת למסקנה ה"מודעת" שאת נמנעת להסתכל במראה, ללבוש בגדים קצרים (שלא לדבר על ללבוש ביקיני לים).
מתישהו, בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, התחילו לומר לך מי את צריכה להיות, איך הגוף שלך צריך / אמור להיראות, ואולי (אם את עגלגלה מטבעך) אפילו זכית לכמה הערות: "למה את אוכלת את זה?", "אל תתלבשי ככה, את נראית "זולה"", "לא מתאים לך ללבוש בגדים כאלה", "אל תלבשי את זה - זה משמין / מרזה / מנמיך / מגביה אותך!"...
אידיאל היופי משתנה בין תקופות, מקומות ותרבויות, כך שאותו גוף-עצמו עשוי להיחשב במקומות מסוימים בעולם כמדהים, בעוד שבמקומות אחרים - יגידו לך שאת צריכה לרזות או להשמין…
אני יכולה להמשיך ככה עד הערב,
ואני בטוחה שגם לך לא חסרים דוגמאות ומשפטים משלך להוסיף אליהם.
כמובן שהפנמת את המשפטים האלה והמשכת לומר אותם לעצמך, גם אחרי שאחרים הפסיקו לומר אותם!
מה ששומר עליך "קטנה" ולא מורגשת, כי את נמנעת להתנהג בחופשיות, לחיות את החיים שלך או ללבוש את הבגדים שאת רוצה ללבוש.
כמובן, שכמו כל דבר בחיים, בכדי לנגח את הבודי נגטיב, הגיעה האנטי-תזה - הבודי פוזיטיב חסר האבחנה, שהוא רעיל לא פחות מהטרנד שלו היא מתנגדת, כך שאת נזרקת בין שתי קצות הסקאלה ולא מצליחה.
להחליט עם מי מהן את מזדהה יותר… ואני רוצה להזמין אותך לעזוב את הגוף שלך ב ש ק ט, ולבחון משהו אחר, שונה לגמרי - דימוי גוף ניטרלי!
כן, כן את קוראת נכון, זה אומר לתת שום התייחסות "חיובית" או "שלילית" לגוף שלך, כי כאשר את מייחסת "חיוביות" או "שליליות" לגוף שלך, את מכניסה לסיפור את מושגי ה"טוב" וה"רע" (שעליהם נרחיב בפוסט אחר).
אני מזמינה אותך לבחון את האופציה שהגוף שלך אינו כאן בכדי להיות "יפה" או "מושלם" אלא להיות "מתאים" לך ולשרת אותך בעשייה ולחוות את רגשותיך.
כאשר את מתייחסת לגוף שלך כ"חיובי" או כ"שלילי"
סורי פור מיי פראנש - פאק בודי פוזיטיב / בודי נגטיב - סיים שיט!
אין לך מה לחפש חיוביות או שליליות בגוף שלך!
בכל פעם שאת מנסה להכניס את הגוף שלך ואת עצמך ל"קטגוריה" זו או אחרת את פשוט נכנסת למושגים של "טוב" ורע" ואת מתחילה להתייחס בצורה "שלילית" לחלק מהגוף שלך ושל עצמך.
כאשר את מבקרת את הגוף שלך, את מבקרת את עצמך במובן של דחייה עצמית וככה את יורדת על עצמך ומקטינה אותך.
ומה הדבר הראשון שעושה אישה שרוצה "להרים" לעצמה על חוסר סיפוק מהגוף שלה? קונה בגדים חדשים, הולכת להסתפר, עושה בוטוקס, ממלאת את השפתיים ועוד…
"להחליף" מראה אינו הפתרון!
מה את רואה כשאת מתבוננת בעצמך במראה?
אני לא שואלת את זה כשאלה פילוסופית, אלא כשאלה פרקטית לגמרי.
האם את אוהבת את איך שאת נראית?
האם את מבחינה מיד באיברים ה"פגומים" ורוצה שיהיו אחרים?
המחשבות והרגשות שיש לך לגבי המראה הפיזי שלך הם המוקד של דימוי גוף נמוך, וכשהם שליליים - את מתמודדת עם חוסר שביעות רצון מגופך.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, שינוי המראה החיצוני לא יצליח לשנות (לפחות לא לצמיתות) את דימוי הגוף שלך. לדוגמה, כשאת מסתפרת, בהתחלה, את מרגישה כמו הגרסה הטובה יותר של עצמך, ואחרים עשויים להגיב על עד כמה שהשיער שלך נראה נהדר. ואז, חולפים מספר שבועות, וגם את וגם האנשים שסביבך מתרגלים לתספורת החדשה שלך, והיא מפסיקה לגרום לך להרגיש מיוחדת, מושכת. אותו הדבר נוטה לקרות כתוצאה מכל שינוי חיצוני במראה שלך, גם שינוי מלתחה וסגנון לבוש.
שלא תביני לא נכון, זה נהדר להסתפר, לשנות סגנון לבוש, להחליף צבע שיער, לבנות ציפורניים או לעשות לק-ג'ל, אבל כשזה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מרגישה חסרת ביטחון בגופך, התרומה לדימוי הגוף שלך עתידה להיות קצרת מועד.
הדרך הנכונה תהיה לשפר את דרך החשיבה של דימוי הגוף שלך - לשנות את תפיסת המציאות שלך מול הגוף שלך, ומכאן, גם החשיבות להשאיר את ההתייחסות אליו ברמת הניטראלי!
בואי ותכירי - דימוי הגוף הניטראלי!
התייחסות ניטרלית לגופך מאפשרת לך לחוש יפה מבפנים, כי ההתמקדות היא ביופי הפנימי ולא ביופי הפיזי. היא מפחיתה את הלחץ הטרנדי לנסות ולהרגיש "חיובית" בנוגע לחלקים בגופך שכרגע, את לא מאוד אוהבת אותם. במקום לנסות לשכנע את עצמך שאת אוהבת את המראה החיצוני שלך, את יכולה גם לקבל את ההחלטה שלא אכפת לך מכל היבט של המראה החיצוני שלך.
התפישה הזאת מאפשרת לך להבין שהגוף שלך אינו צריך או אמור להיראות באופן ספציפי אלא שהוא כלי שמאפשר לך לבצע את הפעולות המסוימות הנדרשות לך במהלך חייך! בזכות גופך את יכולה לחוות את כל מגוון הרגשות, הדרך שלך לחוות את החיים, לענות על הצרכים ולספק את הרצונות שלך.
מה את יכולה לעשות כבר היום כדי שגופך יזכה בכבוד המגיע לו?
יש לא מעט אופציות - את מוזמנת לקחת מהן את המתאימות לך ולדלג על מה שלא.
בחני מחדש את הערכים שלך - כולנו גדלנו על האמירה לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו, אבל כולנו גם גדלנו בעולם שמעריך את החיצוניות של אנשים. כיום, כשיש לך ערכים משלך, יש לך את הבחירה גם כמה אנרגיה את מוכנה להשקיע במראה החיצוני שלך.
גלי סקרנות - גלי סקרנות כלפי האי הנוחות שלך מול גופך. בדקי מה מקורם של הביקורתיות והשיפוטיות שלך כלפיו.
תתרגלי אסירות תודה - האם אי פעם הסתכלת במראה וחשת אסירות תודה על גופך במקום לבקר אותו? מה יקרה אם תתחילי להתמקד בחלקים שאת גאה בהם? מה יקרה כאשר תאהבי את הגוף שלך? מכירה את המצב שבו משהו אינו פועל כשורה בגוף למשך תקופה מסוימת, ואז, חוזר למצבו הבריא. זוכרת את תחושת אסירות התודה שמשתלטת עליך? מדוע לא להודות לגופך, כבר עכשיו, על כל הדברים המופלאים שהוא עושה עבורך?
התחילי להתרכז בעצמך במקום באחרות - פרופילים של נשים אחרות ברשתות החברתיות עלולים לגרום לך לחוסר ביטחון ולירידה בערך העצמי, צמצמי את זמן השהייה שלך שם.
לבשי את עצמך - לבשי את כל מה שאת מרגישה שבא לך ללבוש - את המכנס קצר, את הביקיני, את השמלה עם כתפיות ספגטי, פשוט תעיזי ללבוש את עצמך!
עשי סדר בארון - השמנת? רזית? אין לך צורך לשמור בגדים מכל המידות. זה הזמן לשחרר אותם.
התחברי לילדה הקטנה שבך - כשאת קטנה את לא חושבת על הגוף שלך. ילדה נהנית להיות ילדה. הילדה הפנימית שלך היא החלק הכי טהור, אהוב, מואר ששומרת על הצרכים הכי אותנטיים שלך. התחברי והקשיבי לה,. אם קשה לך לשוחח איתה ישירות, תוכלי לתקשר איתה באמצעות כתיבה.
סיכום
תפסיקי לעמוד מול המראה עם רשימה ענקית של כל חלקיך ה"פגומים", כל אלה ש"לא בסדר" וכל "אלה שרק אם תשמיני / תרזי / תנמכי / תגבהי, יהיו בסדר".
הדבר היחידי החשוב ביותר ברשימה הזאת הוא את!
אז תפסיקי לשנוא את עצמך ואת גופך ותתחילי לחבוק אותו ואת עצמך!
Comments