או החיים קצרים, מה תעשי עם שלך?
תקופת החגים היא רגע כדי לעצור, לנשום עמוק ולהתבונן.
בחיים יש רגעים שגורמים לנו לעצור ולחשוב. רגעים שמטלטלים אותנו, שמזכירים לנו כמה החיים שבריריים ויקרים. אולי זה אובדן של אדם קרוב, אולי סתם מחשבה שחולפת בראש באמצע היום או פתאום משבר כללי כמו בשנה האחרונה בארץ או יותר קרוב הפיגוע השבוע. ופתאום את שואלת את עצמך - מה אני באמת עושה עם החיים שלי?
תחשבי - מתי בפעם האחרונה שאלת את עצמך באמת, "האם אני חיה את החיים שרציתי לחיות?"
כי בסופו של דבר, כולנו מתים. זה נשמע קודר? אולי. אבל זו גם ההזדמנות הכי גדולה שלך.
אני אוהבת לקרוא לרגעים האלה "נקודות התעוררות". כי הם מעירים אותנו, מזכירים לנו שיש לנו בחירה. בחירה איך לחיות, מה לעשות עם הזמן היקר הזה שניתן לנו.
בפוסט הזה, נדבר על איך להפוך את המודעות הזאת למנוע שמניע אותך קדימה. איך לקחת את המחשבה המטרידה הזאת ולהפוך אותה לכוח שמשנה חיים. מוכנה? בואי נצלול פנימה!
מה זה אומר בכלל "לחיות"?
על פי המילון לחיות הוגדר כ" להיות בחיים, להיות קיים". הגדרה נוספת היא: לחיות במקום מסוים, קיימים, שורדים או חווים משהו. על פי ההגדרות האלה נשמע "פשוט". להיות על כדור הארץ, לעבור משהו ולחיות. ההגדרה לא דורשת יותר מדי דברים אלא להתקיים בפרק זמן מסוים בטיול כאן.
משום מה… הדברים הפכו להיות הרבה יותר מסובכים… עם רשימת מכולת ענקית כדי לומר "הנה אני עם כל הרשימה הזאת אני קיימת". רשימה שמכילה מסלול חיים מאוד מסוים שכבר לא מתאים לתקופה שלנו או לחלק גדול מהפרטים: לסיים 12 שנות לימוד, להתחיל ללמוד תואר ראשון ושני ואולי ביג בונוס דוקטורט (לאלה שחיים מחוץ לארץ המסלול הזה מתחיל בגיל 18) איך אפשר בכלל לקבל החלטות כאלה גדולות!
בארץ, נוסיף גיוס, טיול אחרי צבא ואז תחילת לימודים.
המשך יראה אותו דבר: להתחתן, להביא ילדים, לעשות קריירה מפוארת כזאת בעולם ההייטק (ככה זה היום) עד שתגיעי לגיל 40 (תקופת מעבר) או איזה משבר שיעיר בך את מחשבות עמוקות יותר ולפגוש את עצמך.
את בטוחה שזה מה שאני אמורה לעשות, שזה מה ש"נכון". אבל בפנים? הרגשתי ריקה, לא מחוברת, כאילו אני חיה חיים של מישהי אחרת.
אז היום כבר מסלול חיים אחרים והביא איתה דרך חדשה ל-מה זה לחיות? אני מאמינה שאין הגדרה אחת כללית לכולם אלא ההגדרה שאת תבחרי על פי הערכים שלך.
הערכים שלך הם אך ורק שלך ומשתנים אחת לשניה, מניסיון חיים ועוד.. הם הערך העמוק ביותר לסיבה למה את עושה את מה שאת עושה.. בזכותם הרבה דברים אחרים מאבדים פתאום משמעות.
אז השאלה הראשונה שאני רוצה שתשאלי את עצמך היא: מה גורם לך להרגיש באמת חיה? ועל איזה ערך זה עונה? כמובן, שברגע הזה את תפגשי עם הפחד!
לשחרר את הפחד: החיים קצרים מכדי לפחד
פחד. הוא המחסום הגדול ביותר בינינו לבין החיים שאנחנו באמת רוצות לחיות. פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד ממה שאחרים יחשבו. אבל תחשבי על זה - מה יקרה אם תיתני לפחד הזה להכתיב את חייך? האם בסוף ימייך תסתכלי אחורה ותגידי "וואו, איזה מזל שלא לקחתי סיכונים"?
מה זה פחד: זאת השלכה של האגו (שכל, מחשבות) שלך מניסיון העבר על ההווה למשהו עתידי לקרות. כלומר לתוצא דומה לזה שהיה בעבר. נכון שנשמע משוגע כשאת חושבת על זה? רוב הסיכוים את כל מה שאת חושבת ש"עלול" לקרות לא קורה.
החיים קצרים מדי בשביל לתת לפחד לנהל אותך. במקום זאת, תני לאהבה להוביל אותך. כל יום שאת חיה מתוך פחד הוא יום שאת מפספסת הזדמנות להיות מי שאת באמת - אישה מלאת אהבה.
אז בואי ננסה משהו. קחי דף ועט. כתבי את הפחד הכי גדול שלך. עכשיו, תחשבי - מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם תתמודדי איתו? ומה הדבר הכי טוב? לרוב, נגלה שהפחד גדול הרבה יותר מהסיכון האמיתי ולפני פעולה תשאלי את עצמך: אם לא הייתי פוחדת ברגע הזה מה הייתי עושה? התשובה שתקבלי היא הפעולה שעלייך לעשות. עשי את זה צעד אחר צעד ותראי עד כמה החיים שלך עלולים להשתנות.
איך ליצור חיים שווים למות בשבילך
את כבר יודעת שמשמעות היא שונה עבור כל אחת מאיתנו. שאם ניקח את אירוע ברמה אבסולוטי הוא נטרלי ללא משמעות. בשביל חלק זו קריירה מספקת, בשביל אחרות זו משפחה אוהבת, לטייל בעולם או אולי תרומה לקהילה. השאלה היא - מה גורם לך להרגיש חיה, מלאה, שלמה?
לא משנה מה הוא הכי נכון לך הכל מתחיל מ:פעולות. פעולות. פעולות.
בואי נכיר לך תרגיל מעולה: דמייני שאת בת 90, יושבת בכיסא נדנדה ומספרת לנכדים שלך על החיים שלך. על מה את הכי גאה? איפה הרגשת הכי הרבה אהבה? מה הם הדברים שעשית שגרמו לך להרגיש שחיית חיים מלאים ואוהבים?
עכשיו, קחי את התשובות האלה והפכי אותן למטרות. לא סתם מטרות - מטרות שמשקפות את הערכים האמיתיים שלך, את מי שאת באמת.
כי החיים הם מסע, לא יעד
נכון, תכננת מקודם מסלול חיים וקבעת לעצמך מטרות ויעדים אבל… החיים לא תמיד הולכים לפי התוכנית. יהיו עליות וירידות, הצלחות וכישלונות. המפתח הוא לא להימנע מהם, אלא לבנות את החוסן הנפשי שיעזור לך להתמודד איתם.
איך בונה חוסן? זה מתחיל בקטן. בלקבל את עצמך, על כל החוזקות והחולשות. בלהקיף את עצמך באנשים שתומכים בך ומאמינים בך. בלפתח הרגלים של הכרת תודה, מדיטציה, או כל דבר אחר שעוזר לנו להתחבר לעצמך.
ומעל הכל, זה אומר להבין שכל אתגר הוא הזדמנות לצמיחה. שכל כישלון הוא שיעור. שכל יום הוא הזדמנות להיות קצת יותר מי שאת באמת.
סיכום
הגענו לסוף המסע הקטן הזה. אבל באמת, זו רק ההתחלה. ההתחלה של החיים האמיתיים שלך.
בסוף, כולנו מתים. אבל עד אז? יש לנו הזדמנות. הזדמנות לחיות, באמת לחיות. להרגיש, לאהוב, לצמוח, ליצור משמעות.
אז מה את בוחרת לעשות עם החיים שלך? איך את בוחרת לחיות, עכשיו, כשאת יודעת שהזמן מוגבל?
קחי נשימה עמוקה. חייכי לעצמך במראה. ותתחילי. כי החיים האלה? הם שלך. וזה הזמן שלך לעשות מהם משהו מדהים.
אני מזמינה אותך לחבק את החיים האלה. לאהוב אותם. ובעיקר – לחיות אותם במלואם. כי את? את פשוט מדהימה. ויש לך רק חיים אחד לעשות מהם משהו יוצא דופן. אז בואי זוזות מכאן ונתחיל.
Comments